"הקוביה" מאמר 15: | הכנסת צמחים, שתילה ראשונית, תמונות ראשונות. "תחילת המרוץ" - ניסיון לאזן בין תאורה דישון ופד"ח. בדיקות ערכי מים, הכנסת דגים שלב ראשון. |
לא יודע אם לקרוא לזה מאמר או סתם עדכון תקופתי אבל בלחץ הקהל, אני נאלץ לסכם מספר חודשים של "עבודה בקוביה". להלן תמונות והסברים שיסכמו את ששת החודשים האחרונים ויביאו אותנו ליישור קו עם המצב כיום באקווריום (נוב' 2007), אשתדל לא לבלבל במוח עם תיאוריות ויותר עם עובדות מצולמות - הגיע הזמן לשבת בכורסא ולהנות. צריך להבין שבחצי השנה האחרונה שדרגתי לא רק את האקווריום אלא גם את מקום העבודה ואני מוצא את עצמי עסוק שעות רבות (בעיסוק מרתק לא פחות מהתחביב) מה שמותיר אותי עם מעט מאוד זמן לעצמי ולמשפחתי. עם זאת לחץ מתון מצד הקהל הבהיר לי שעדיף לפרסם תמונות מאשר להתרגל להתנחלויות קבע של חובבים שיגיעו לעקוב מקרוב - הושיב אותי עכשיו לכתוב. המצלמה שלי היא קטנה, קומפקטית ותמיד זמינה ככה שאל תדאגו אין דבר שאני לא מצלם. כואב להודות אבל יש לי בחצי השנה האחרונה יותר תמונות מהאקווריום מאשר מהילדים.
מראש אני מתנצל, זה הולך להיות דף כבד ! פנו לכם רוחב פס כי יש כאן הרבה תמונות !
לאחר חבלי לידה וקושי במדידת פרמטרי מים (למען האמת גם לזה נערכתי) יצאתי למסע. עם מילוי המים והשלמת מחזור החנקן אף מהר משציפיתי, החלטתי להעביר צמחים ודגים לאקווריום. בשלב ראשון חשבתי לעבור בלינוי לקנות שם צמחים פשוטים כאכינודורוסים, ולינסריות, קבומבה ירוקה וכדומה ורק כדי לכסות שטח ולהתחיל לדשן. אבל המציאות הייתה פשוטה יותר.
ראשית שלב טבעי מוכר של הרבה אצות חומות - מזון מעולה לאוכלי אצות. אולי האצה היחידית שם ממש מטפלים בה.
התרבות האצה הייתה ממש מהירה. זה התחיל על הזכוכית ותוך מספר ימים כל האקווריום היה מלא גם על הרקע והמון על האבנים. הסיבה היא ככל הנראה חומרים שקיימים במים ותאורה חלשה יחסית עקב עכירות המים.
SAE - אוכל אצות סיאמי משאיר עקבות לאחר לילה של ארוחת שחיתות. בכלל עם הוספת הדגים מהאקווריום הקטן שלי למרחב הגדול הם מתנהגים מאוד בטבעיות ונראה שללא סטרס בכלל. אני חושב שהכבול הוא זה שגורם לכך ולא המרחב.
לא ניקיתי אצות כלל אלא השארתי אותן לכל המעוניין כולל גופים, מולים וסייפנים שנהנו מהן מאוד אבל אם רוצים לאזן יש צורך להוסיף מתחרים על מקורות האנרגיה וכידוע הם - הצמחים. כפי שציינתי, התכנית הייתה לקנות ממשתלת צמחי מים אבל לא יכולתי להתאפק ובאיזה סוף שבוע החלטתי לגזום את האקווריום הקטן שלי 100 ליטר בסה"כ ולהעביר ממנו צמחים כהתחלה. האקווריום הקטן טופח ולא נגזם 4 שבועות כדי להכיל מקסימום גזם לאחיו הגדול.
לא להאמין אבל תנובת האקווריום הקטן הצליחה לכסותה כמעט 50% מקרקעית האקווריום הגדול. הנה ה"קטן" רגע לפני תספורת:
צד ימין:
אמצע:
שמאל:
ותמונה כללית:
במאמר שדן בתאורה אוסיף הרחבה אודות הבעיות שחוויתי בעניין זה ושעיקרן היה חוסר היכולת של המצתים (סטארטר) לעמוד בטמפרטורות שנוצרו בתוך גוף התאורה, למרות כל הצהרות היצרן, ולמרות כל הבדיקות שעשיתי איתו בטלפון. השורה התחתונה כוללת שני סעיפים עיקריים:
בחלק מהתמונות הבאות תוכלו לראות חלק מהתאורה כשהיא לא דולקת והסיבה כאמור, סטארטרים שנשרפו. סה"כ הוחלפו כ 18 סטארטרים כלומר כ 3 סבבים של החלפות - כשכל פעם הייצרן אומר בטלפון שהיתה לו סדרת ייצור "דפוקה" - עד שנשברתי והוצאתי את מנגנון ההצתה של הנורה לקופסאות חיצוניות. ים של עבודה !
הנה שבוע מיום השתילה:
חשוב לציין שהכבול שבמצע אמנם עושה הרבה טוב למים ולדגים אבל צובע את המים אחול-שלוקי. לכן מידי שבוע ביצעתי החלפת מים כ 50% וחסכתי מכם את התמונות ה"צהובות". למרות חוסר ההיכרות שלי עם האקווריום הגדול וכמה צריך לדשן (ואיך) נראה שחלק מהצמחים לא מתלוננים. והאוסטראליס שלי ידוע כמפונק:
והמיקרנטמום מיקרנטמויידס שנאלץ להיכנע משהו לזרמים:
ולמרות שמידי שבוע נשרף משנק (למשך שבוע עד שאני מחליף) אין תלונות. נהפוכו היו שאמרו לי שזה יפה המשחקים של האור והצל.
עדיין יש קצת "ערפל" ואולי אפילו התחלה של מים ירוקים אבל האקווריום לא מיוצב עדיין וזה לא סיבה לדאגה. הורדתי שעה בתאורה, באופן מדורג לכל זוג נורות והפחתתי דישון ננוח קצת.
בשבועות הבאים הוספתי מעט צבע אדום לחגיגה, אפילו רוטלה מקרנדרה הוזמנה אחר כבוד, ולודוויגיות ועוד.
6 שבועות מהשתילה - ככה זה נראה:
ולמרות שלא תוכנן כל כך מהר, לא יכולתי להתאפק - הזמנתי גם את המלך לביקור.
משריצי חיים (קשה לראות בתמונה) כמעט ויצאו מכלל שליטה, לולא הדיסקוסים שמרסנים מעט את התרבותם . . . מאות של שרצים מכל סוג וצבע. האמת שהגופים שאצלי הם כבר דור 4 או 5 והם הפכו יפים מאוד (הזכרים).
ובין שבוע לשבוע עוד מצת שרוף . . . (התמונה לאחר גיזום של חלק שמאל ואמצע - צד ימין לא נגזם).ןם
שבוע 7 מהשתילה:
זהו זה מספיק עם מצתים שרופים, הוצאתי את כל מנגנוני ההצתה אל קופסאות חיצוניות בארון. הבעיה יש לומר נפתרה כליל.
עד כאן חלק הייצוב, ולמידת התפעול של ה"קוביה" אבל לאחר שסידרנו את בעיית התאורה - (אני עדיין רוצה להוסיף T5 קטנות לאורך הצלליות כדי למזער את החלקים החשוכים למרות שהדגים מאוד אוהבים את זה . . .) הגיע זמן קצת לעצב ולגזום. עד עכשיו זרקנו כל מה שבא ליד לתוך המים בלי חשבון רק שיגדל. עכשיו הגיע הזמן להתחיל ולבנות אזורים עבור כל צמח. אני רוצה להשאיר אזורי שחיה רחבים בחזית ולעטוף אותם בצמחיה מגוונת סביב. לא הקדשתי עדיין זמן ומחשבה לעיצוב ספציפי אבל אני רוצה ליצור מצב שכל צמח מרוכז כגוש באיזור מסויים ולא פזור בכל האקווריום. גם הכמות הגדולה של האכינודורוסים (הפשוטים יחסית) תצטרך לפחות ולפנות מקום לצמחיה אחרת. למרות שאותו אכינודורוס נאמן מלווה אותי שנים על לפני שגידלתי צמחיה הוא כעט בתקופת השיא שלו: הוא מוציא ללא הפסק שלוחות פוריות של ייחורים, פורח ובקיצור חוגג.
אנחנו בשבוע 18 מיום השתילה. יש לי תמונה חדשה לדסקטופ שלי בעבודה:
לא יודע אילו תמונות לבחור מהסדרה הבאה, אז ליתר ביטחון קחו את כולן. נחסוך לכם אפילו את הגלגול עם האצבע. קחו מצגת פלאש:
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
שבוע 21 מיום השתילה: למשפחתנו הצטרף חבר חדש. למעשה הוא זה שאימץ אותי באחד מהימים שבהם עבדתי בחוץ, הוא נדבק אלי ולבסוף נרדם במחזיק הכוסות של הרכב שלי. לא יכולתי להגיד לו לא. נא להכיר, ברק.
הגור הגיע עם דלקת עיניים חמורה מאוד ועל סף אפיסת כוחות, חשבתי שלא ישרוד הרבה אבל הוא חזק ועמד בזה יפה. אחרי ביקור קצר אצל הווטרינרית שלי הוא עומד שוב על הרגליים. ובין תנומה לתנומה הוא יושב איתי עם הגב לטלוויזיה ומביט בחלום שלו כשהוא יהיה גדול (לטרוף את הדגים) כלומר, אקווריום צמחיה. . .
שבוע 21 :
חלזונות יפים ויקרים שהיו לי ושחשבתי לטפח כמו גם סרטנים כג'פוניקות ושרימפס שרי - כולם נטרפו בשמחה ע"י בוטיות רעבתניות. מאות קונכיות של מה שהיה פעם חלזונות מרוכזים להם בפינה כאילו הם יושבות ומפצחות גרעינים בעוד אנחנו רצים על המגרש. . . היחידים ששרדו הם החלזונות שהיו כבר גדולים דיים כדי שהבוטיות לא יתעסקו איתם.
באקווריום הקטן שלי החלטתי להרבות קצת שרימפסים וחלזונות , לא הייתי מציין זאת כי שרימפס שרי, הוא קל מאוד לריבוי, ומושבה של 30 פרטים הפכה למאות תוך שבועות מספר, אבל השבוע כשחזרתי מחו"ל עייף ולא ממש מרוכז שמתי לב בכל זאת למשהו יוצא דופן:
חלזונות המריסה היפים שסירבו להטיל תקופה ארוכה החליטו שעם בוא החורף עלינו לטובה הם מוכנים. במשך השבוע היו כל יומיים שלושה הטלות בכל האקווריום. הביצים מתחילות ככדור לבן גדול, שאחרי יומיים שלושה הופך שקוף, ולאחר מכן הנקודה הקטנה שבו מתגלה כחילזון קטן בתוך הכדור השקוף שלו. האם ישרדו? האם ישמשו טרף קל לכל המעוניין? רק הזמן יגיד.
בינתיים אני משתדל להשביע את הרעב של כולם ע"ח מזון צמחי כמלפפון וגם טטרה-ביטס בכל יום.
זהו זה להפעם, אני סגרתי כאן חובות של חצי שנה, אלבום התמונות שלי כולו מתויק והספריות הזמניות ריקות. אשמח לעדכן בהמשך.
נשתמע,
| |
|
| |
